חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות חוקק לפני למעלה מ- 44 שנים.
מטרתו העיקרית של חוק רישום קבלנים הוא פיקוח אחר עבודות הנדסה בנאיות באופן בו עבודות הנדסה בנאיות בהיקף כספי מסוים או מסוג מסוים יבוצעו על ידי מי שזכאי להירשם בפנקס הקבלנים ועומד בהוראות חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969.

מאמר זה עוסק על קצה המזלג בקשיים הקיימים בפני המבקשים להירשם בפנקס הקבלנים כחוק ובפני אלה שמעוניינים לעסוק במקצוע.

א. יעדי החוק
חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות תשכ"ט – 1969 חוקק לפני כ- 44 שנים ותוקן מאז מספר פעמים. תיקונים אלו לא גרמו לשינוי משמעותי בתנאי הרישום ולא תרמו להתאמתו לעת הזאת, לא בנוגע לרמת המקצועית של הקבלנים ולא באשר להסדרה של הכשרה מקצועית שמתאימה לעוסקים במקצוע.
בדרך כלל, החקיקה לא הביאה לשינוי בטיב הביצוע של עבודות הבנייה המבוצעות בארץ, וגם לא שינתה באופן מהותי את תדמיתם של הקבלנים בעינו של הציבור.
עם זאת, אין כמעט גוף בארץ, ציבורי או ממשלתי, עיסקי או אפילו פרטי, שאינו דורש תעודת קבלן רשום, לעיתים כחלק מתנאי מכרז פומבי, לעיתים במסגרת רשימת דרישות שהוא מציב בפני מתמודדים לביצוע עבודה וכן כאשר הקבלן מבקש אישורים להעסקת עובדים מהשטחים או עובדים זרים.
כיום רשומים בפנקס הקבלנים למעלה מ- 10,500 קבלנים , רבים מהם אינם עוסקים בפועל בביצוע עבודות הנדסה בנאיות, חלקם רשומים בכפילות כגון : בשני תאגידים ואף יותר, ברישום פרטי ורישום תאגיד וכד', כך שמספר זה אינו מעיד על מספר הקבלנים הפעילים בארץ.
כאמור, גוברת הדרישה להציג רישיון קבלן לפני התקשרות לביצוע עבודה בנאית, אולם אין הקפדה על ביצוע העבודות בפועל על ידי הקבלן הרשום עימו בוצעה ההתקשרות. הבדיקה נעשית בשלב המכרז ולא במהלך הביצוע של העבודות בשטח.
יוצא מכך שהבניה מתבצעת בפועל על ידי קבלנים שאינם רשומים. בעיקר נמצא שהרבה מאוד קבלני משנה שמתקשרים עם הקבלן הראשי לביצוע עבודות בניה באתר, אינם רשומים.
מאחר ואין די אכיפה ודי פיקוח מצד הגורמים האחראיים כולל רשויות ומועצות מקומיות , רשם הקבלנים ומפקחי הבניה, הרי שגם אלה שמבצעים את העבודות מבלי שיהיה בידם הרישיון לביצוען, אינם חוששים מענישה על פעילותם הבלתי חוקית.
על אף זאת וכאמור לעיל, קבלנים שאינם רשומים נתקלים בדרישה של מזמיני העבודה להציג רישיון קבלן לפני התקשרות לביצוע עבודות בנאיות ועל כן חובה על העוסקים בתחום שטרם הסדירו את רישומם וכן אלה שמבקשים לעסוק במקצוע, להיערך לכך ולפעול מיידית להסדרת רישומם בפנקס הקבלנים כחוק.

ב. מטרות החוק
מטרתו העיקרית של חוק רישום קבלנים הוא פיקוח אחר עבודות הנדסה בנאיות באופן בו עבודות בנאיות בהיקף כספי מסוים או מסוג מסוים יבוצעו על ידי מי שזכאי להירשם בפנקס הקבלנים ועומד בהוראות חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969.
במילים אחרות מטרתו של החוק היא להבטיח כי לקבלנים המבקשים לבצע עבודות קבלנות – יהיו הניסיון, הידע , היכולת הכספית והציוד הדרושים לביצוע העבודות שהם מבקשים לבצע. כך, בדברי ההסבר של סעיף 6 לחוק, צוין כי :
"הוראה זו באה להבטיח את קיום המטרה שלה נועד החוק, והיא שאך ורק קבלנים הממלאים אחרי תנאים מסוימים יוכלו לבצע עבודות".
בית המשפט דן בהרחבה במטרתו של חוק רישום קבלנים, וישנם לא מעט החלטות וקביעות בנושא. למשל בענין קריסת גשר המכביה נאמר בפסק הדין :
"מטרת חוק רישום קבלנים הייתה למנוע ביצוע בלתי תקין של מבנים, בשל חוסר מיומנות, כפי שנאמר בהצעת חוק רישום קבלנים, תשכ"ט1969- (ה"ח תשכ"ט, עמ' 254). כפי שאמר בעת הדיון בכנסת שר השיכון דאז, ח"כ מ' בנטוב (ד"כ 55, 3167): "לא יעלה על הדעת שירשו לאדם שאיננו מוסמך להיות מנתח – לנתח מישהו. הוא הדין לגבי דירות".
בבג"ץ "עוזר את רובננקו שותפות לביצוע עבודות בהנדסה אזרחית נ' עיריית רמת-גן ואח'" אמר בית-המשפט:
"…מטרת הרישום היא רק להבטיח, שאדם בעל כישורים מתאימים יבצע את העבודה, ושלא תופרנה הוראות החוק, האוסרות ביצוע עבודה על ידי קבלן שאיננו רשום…".

ג. יישום
האם המטרה המוצהרת של החקיקה כפי שהיא מוצגת בפסקי הדין ובחוות דעת ובהסברים לדברי החקיקה, אומנם הושגה ו/או מושגת בפועל? האם רשם הקבלנים והגופים השותפים לביצוע ויישום החוק לרישום קבלנים ערים לחשיבות הרישום בפנקס.
והאם, מלבד להחמיר בדרישות ולקבוע כללים חדשים ונוספים, חדשות לבקרים, לעיתים בלתי אפשריים לקבלנים הרשומים ולאלה המבקשים לעסוק בתחום, הם פועלים כדי להכשיר את דור ההמשך, ללמד את המקצוע כראוי, ולאכוף אותו בצורה יעילה?
נראה, כי בכל הקשור להתנהלות רשם הקבלנים ומשרד הבינוי והשיכון בנושא זה ובכלל זה תהליך קבלת ההחלטות, עובר שינוי ויש הטוענים כי הוא הפך להיות בלתי סביר, מקשה ולא שיטתי, מלווה בחוסר נגישות וחוסר שקיפות בכל הקשור לכללי הרישום. על כך ניתן להוסיף כי השינויים שהרשם מכניס, במטרה ראויה של הגבלת העיסוק רק למי שהינו בעל הכשרה ראויה, נעשית ללא חקיקה מסודרת, במסגרת החלטות מינהליות שלא תמיד זוכות לגיבוי במצד המערכת המשפטית .
אולם השורה התחתונה היא שקבלנים רבים מוצאים שאין באפשרותם להיכנס בשערי המקצוע בצורה חוקית, וממשיכים לעסוק בענף ללא רישיון קבלן.
התחושה שקיימת בציבור הקבלנים הבלתי רשומים וגם אלה הרשומים הפונים לרשות בעניינים שונים היא, שההחלטות מתקבלות ללא התחשבות מינימלית בגורמי מקרו המשפיעים על התנהלותם, על עיסוקם ועל פרנסתם, וללא שום התחשבות בעתידם המקצועי, בחינוכם לעתיד וגם ללא כל התחשבות בסביבה הכלכלית שבה הם פועלים.
לכן, חשוב לפעול לשינויים בתפיסה הקיימת כיום אצל רשם הקבלנים והגופים המלווים אותו בעבודתו, כדי להבטיח שינויים תוך שימת דגש מיוחד על ההכשרות המקצועיות, כדי לעמוד בייעדי החוק ובמטרותיו המוצהרות.
מלי ישראל, עורכת דין שימשה בעבר רשמת הקבלנים.