הסדרת ענף השיפוצים – הליכי רישום ומבחנים

לאחרונה פרסמה התאחדות קבלני השיפוצים כי הוכנה הצעת חוק חדשה שתכיל את חוק המכר הקיים בענף הקבלנות גם על ענף השיפוצים.
לדברי יו"ד ההתאחדות מטרת החוק: לעשות סדר בענף השיפוצים, לפתור בעיות של אחריות על העבודה וכן המשך המלחמה בחאפרים שלוקחים כסף ובורחים.
במהלך השנים האחרונות מנסים השיפוצניקים המאוגדים במסגרת התאחדות קבלני השיפוצים, להסדיר את הענף הפרוץ ולהכניסו למסגרת חוקית על ידי רישום בפנקס הקבלנים, אך ללא הצלחה מרובה. עדיין רבים מהשיפוצניקים הפועלים במדינה (כ- 17,000 שיפוצניקים להערכת יו"ר ההתאחדות) אינם רשומים כחוק, והמשמעות היא שהם פועלים מבלי שנבדקו על ידי גוף מוסמך ולא עמדו בקריטריונים המוכיחים את כישוריהם ניסיונם ויכולתם הביצועית והכספית .
מדוע שיפוצניקים פעילים אינם נרשמים כחוק ? כיצד זה שגם בעלי ניסיון רב, אינם עושים מאמצים כדי להירשם ואלה שכן מנסים להירשם , רבים מהם נדחים מחוסר עמידה בהוראות החוק?
החקיקה הרלוונטית בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות תשכ"ט – 1969 ובתקנות רישום קבלנים (ראיות ומבחנים לענפי משנה) קובעת בין היתר ש: מי שעסק בפועל בביצוע עבודות בענף , בתקופה של 5 שנים לפחות מתוך 10 השנים שקדמו להגשת בקשתו להירשם, ועמד בבחינות (אם נדרש לכך) שנקבעו על ידי השר בתקנות, או מי שהוא בוגר בית ספר או קורס מקצועי בענף ,זכאים לרישום בפנקס הקבלנים ולקבל רישיון קבלן.

הבעיות:
1. השיפוצניקים מגלים מהר מאוד שאינם יכולים להוכיח בצורה אמינה את ניסיונם בתקופה הנדרשת, ויותר מכך מאחר ורבים מהם מבצעים עבודות החורגות בהיקפן מהמותר על פי חוק לביצוע על ידי מי שאינו קבלן רשום, נדחים בגלל פעילות לא חוקית בעבר.
2. למרות האפשרות הקיימת על פי חוק ללמוד בקורס מקצועי בענף ולהירשם – לא מתקיימים קורסים בענף שיפוצים (כמו גם בענפי משנה אחרים) כך שסעיף זה מהווה אות מתה בעבורם.
3. רשם הקבלנים אינו מסתפק בהצהרה מפורטת של הניסיון בתקופה הנדרשת ודורש מסמכים וראיות (כנדרש בתקנות).ריבוי הנתונים והמסמכים שצריכים להגיש בצירוף לבקשה הופכים את הרישום למשימה מסובכת ומבלבלת, לפחות בעיניו של המבקש שחש כי הבירוקרטיה רבה מדי ומערימים עליו קשיים לא נחוצים.
4. נוסיף לכך את הבעיות הטכניות בקיום מבחנים בענף זה ובענפי משנה אחרים. בשנים האחרונות המבחנים שאמורים להוות כלי עזר לרשם הקבלנים כדי לבחון את הניסיון וההכשרה של הפונים אליו , אינם מבוצעים בגלל חילוקי דעות בין המשרדים הממשלתיים שאמורים לשתף פעולה ביניהם ולהוציאם לפועל.

המסקנה:
מזה שנים , לרשם הקבלנים ולוועדה המייעצת אין כלי אובייקטיבי מקובל כפי שקיים במוסדות ובגופים אחרים שמנפיקים רישיונות בארץ ובעולם. אין להתפלא על כך שרבים מהפונים לרשם הקבלנים , אינם משלימים את התהליך המייגע ממילא ונדחים .
כל הצדדים הנוגעים בדבר יוצאים מופסדים מהתנהלות זו ואי הגעה להסדר מקובל שיעשה סוף סוף סדר במערכת ויאפשר את רישומם של השיפוצניקים הפועלים בינתיים ללא פיקוח וללא הכשרה מתאימה.

סוף דבר
כפי שקראנו בעיתונות, ישנה כוונה לחייב את השיפוצניקים בחוק באחריות לטיב ואיכות ולוחות הזמנים בעבודתם. אך האם לא ראוי להסדיר קודם את נושא הכשרתם המקצועית ורישומם בפנקס הקבלנים? האם המשך פעילותם של השיפוצניקים במסגרת לא חוקית אינה ראויה לטיפול עניני ורציני מצד המשרד האחראי?
חשוב לעשות פעולות להכשרת השיפוצניקים בקורסים ייעודיים ומותאמים למקצועם ולהחזרת מתכונת של המבחנים לפעילות רציפה שוטפת ומקצועית.

מלי ישראל, עורכת דין
שימשה בעבר רשמת הקבלנים